אנחנו עובדים בשבילו, חוסכים אותו, ולעיתים קרובות דואגים בגללו. אבל כמה מאיתנו עצרו רגע לשאול: מה זה באמת כסף? איך ייתכן שהערך שלו משתנה כל הזמן? ולמה הבנק משלם או גובה מאיתנו אחוזים עליו? במאמר זה נעשה סדר בשלושת מושגי היסוד שעליהם העולם הפיננסי עומד.
חלק 1: מה זה בכלל כסף?
באופן אינטואיטיבי, כסף הוא הנייר שיש לנו בארנק או המספר שמופיע באפליקציה של הבנק. אבל בהגדרה הכלכלית, כסף הוא קודם כל הסכם של אמון.
בעבר, המסחר התבצע בשיטת "סחר חליפין" (ברטר) – אני אתן לך שק חיטה, ואת תתני לי נעליים. השיטה הזו הייתה מסורבלת. כדי לפתור זאת, האנושות המציאה את הכסף שמשמש לשלוש מטרות עיקריות:
- אמצעי חליפין: משהו שכולם מוכנים לקבל בתמורה לסחורה.
- יחידת מדידה: דרך נוחה להשוות מחיר של עגבנייה למחיר של מכונית.
- אוגר ערך: היכולת לשמור את כוח הקנייה שלי לעתיד (בניגוד לעגבנייה שתרקב).
כיום, לכסף שלנו (Fiat Money) אין ערך עצמי כמו לזהב. הערך שלו נובע מכך שכולנו מאמינים שהמדינה והכלכלה שעומדת מאחוריו חזקות ויציבות.
חלק 2: ריבית – המחיר של הזמן
ריבית היא אולי המושג החשוב ביותר בעולם ההשקעות וההלוואות. ההגדרה הפשוטה ביותר לריבית היא: מחיר הכסף.
דמיינו שאתם שוכרים דירה. אתם משלמים שכר דירה כדי לגור בנכס שאינו שלכם לתקופה מסוימת. באותו אופן, כשאתם לוקחים הלוואה מהבנק, אתם "שוכרים" כסף שאינו שלכם. ה"שכירות" שאתם משלמים לבנק נקראת ריבית.
דוגמה מעשית: הלוואה לרכב
נניח ולקחתם הלוואה של 100,000 ש"ח כדי לקנות רכב, בריבית של 5% לשנה.
הבנק נותן לכם את הכסף עכשיו, אבל דורש "פיצוי" על כך שהוא נפרד מהכסף שלו לתקופה. בסוף השנה, תצטרכו להחזיר לא רק את ה-100,000 ש"ח (הקרן), אלא תוספת של 5,000 ש"ח.
זוהי הריבית: העלות של הקדמת השימוש בכסף.
חשוב לזכור: זה עובד גם הפוך. כשאתם מפקידים כסף בפיקדון או בחיסכון, אתם למעשה "משכירים" את הכסף שלכם לבנק. לכן, הבנק הוא זה שצריך לשלם לכם ריבית.
חלק 3: אינפלציה – הרוצח השקט של הכסף
שמתם לב שהעגלה בסופר עולה היום הרבה יותר ממה שהיא עלתה לפני 5 או 10 שנים? זוהי אינפלציה.
אינפלציה היא תהליך של עליית מחירים מתמשכת, או במילים אחרות: שחיקת כוח הקנייה של הכסף. אם יש אינפלציה של 3% בשנה, זה אומר שבשנה הבאה תצטרכו 103 שקלים כדי לקנות את מה שקניתם היום ב-100 שקלים.
דוגמה: "מדד כוס הקפה"
בשנת 2000, יכולתם לקנות כוס קפה ומאפה ב-10 שקלים.
אם הייתם שמים את השטר של ה-10 שקלים בכספת ומוציאים אותו היום, בשנת 2025, עדיין היה כתוב עליו "10 שקלים". אבל כשהייתם מגיעים לבית הקפה, הייתם מגלים שזה בקושי מספיק לאספרסו קצר.
הכסף נשאר אותו כסף, אבל הערך שלו (מה אפשר לקנות איתו) ירד משמעותית.
איך זה קשור לתכנון הפיננסי שלכם?
הבנה של ריבית ואינפלציה היא קריטית לניהול ההון המשפחתי. כסף שיושב "מת" בעובר ושב נשחק על ידי האינפלציה ומאבד מערכו מדי שנה. לעומת זאת, כסף שמושקע ומניב תשואה (ריבית), יכול לשמור על ערכו ואף לצמוח מעבר לעליית המחירים.
החכמה היא לדעת לנהל את החובות (לצמצם תשלומי ריבית) ולנהל את ההשקעות (לייצר ריבית הגבוהה מהאינפלציה).